הפעלות ממוחשבות

תחנה חמישית

תרשישה, ספינת הדגל של מקראנט הגיעה אל החוף, וזאת הזדמנות טובה לסכם איפה היינו ומה עשינו.
בדף שלפניכם מרוכז כל המידע שאספתם במהלך הפעילות. תוכלו לפתוח אותו כקובץ word
ולערוך ממנו סיכום של הפרק.

כאשר אתם כותבים את הסיכום, כדאי לגעת בנקודות האלה:

מתי אירע המסופר בפרק?
מי הן הדמויות המרכזיות?
אילו מקומות מוזכרים בסיפור, ומה אירע בכל אחד מהם?
כמעט בכל סיפור אפשר להצביע על נקודת מפנה, על מאורע שבעקבותיו הכול משתנה.

מהי נקודת המפנה בסיפור שלפנינו ? (בתשובתכם כדאי לציין פסוקים.)

הנתונים שאספתם במהלך קריאת הטקסט:

הדמויות בפרק:
מנשה: מלך יהודה בשנים 697/6 - 642/1לפנה"ס (55 שנה!).
חפציבה: אמו של מנשה.
חזקיהו: אביו של מנשה. נחשב למלך שהלך בדרכי ה', אך הוריש לבנו ממלכה חלשה ומדולדלת.
אחאב: מלך ישראל. בתקופתו התבסס בממלכת ישראל הפולחן לבעל.
נביאים: בתקופה זו פעלו ביהודה נביאים רבים שאין לנו מידע נוסף עליהם
האמורי: כינוי לכל עמי כנען.
יהודה
אמון: בנו של מנשה. המשיך בחטאי אביו מנשה בתחום הפולחן. נרצח על ידי מורדים לאחר שמלך שנתיים בלבד.
מלך אשור:חוקרים משערים שמדובר באסרחדון או באשור בניפל.
מקומות בפרק:
ירושלים
בית ה': בית המקדש.
חצרות בית ה'
גן עזא: גן המלך. משערים שהיה מחוץ לעיר דוד.
בבל
תיאורי זמן בפרק:
בן 12 שנה מנשה במלכו וחמישים וחמש שנה מלך בירושלים: מנשה מלך על יהודה בשנים 697/6 - 642/1 לפנה"ס (55 שנה!).
תקופת מלכותו הייתה הארוכה ביותר מכל מלכי יהודה האחרים.

התשובות משאלון "בדקו את עצמכם"

למה משווה ספר מלכים את מעשיו הרעים של מנשה?
לחטאות הגויים וחטאי אחאב.
אחד הדברים המכעיסים ביותר שעשה מנשה לדעת מְחַבֵּר מלכים היה-
הכנסת פסל לבית המקדש.
לפי המתואר בספר מלכים, אלו יהיו התוצאות של חטאי מנשה:
אויבים יתקפו את יהודה וירושלים, והיא תישאר שוממה וריקה .
במה שונה דמותו של מנשה בספר דברי הימים מדמותו בספר מלכים?
בספר דברי הימים הוא חוזר בתשובה ועושה מעשים לטובת ירושלים.
מה גרם למנשה להשתנות לפי ספר דברי הימים?
הוא נלקח לשבי באשור.
זהו אחד ההבדלים בהשקפות העולם של מְסַפֵּר מלכים ומְסַפֵּר דברי הימים:
ְסַפֵּר מלכים מאמין בגמול דורות, ומספר דברי הימים מאמין בגמול אישי.

מידע נוסף שאספתם במהלך ההפעלה:

מנשה נאשם שחטא בענייני הפולחן: הוא ביטל את ריכוז הפולחן בירושלים והחזיר את הקרבת הקורבנות בבמות, ונוסף על כך הכניס ליהודה פולחן זר: הקים מזבחות לבעל ולאשרה ועבד את צבא השמים. מעשים אלו נחשבו בעיני מחבר ספר מלכים לחטאים חמורים ביותר. לפי הכתוב - מנשה דומה בהתנהגותו זו לאחאב
מקורות בספר מלכים רואים במנשה את האשם העיקרי בחורבן ירושלים והמקדש. החורבן התרחש ארבעה דורות לאחר ימי מנשה. מחבר ספר מלכים האמין שאירוע קשה שכזה הוא עונש על חטא חמור מאוד. בעל ספר מלכים מחפש בין הדורות הקודמים לגלות כדי למצוא את האשם בחורבן. הוא לא האשים את המלכים שפעלו בסמוך לחורבן ולא את יאשיהו - שהיה מלך ש"עשה הישר בעיני ה'" והנהיג רפורמה דתית. ולכן הוא תולה את סיבת החורבן בחטאי מנשה. יותר מכך - מנשה חי ארבעה דורות לפני צדקיהו, ועובדה זאת מתאימה לעיקרון "פוקד עוון אבות על בנים ועל שילשים ועל ריבעים לשונאי" - עד הדור הרביעי נענשים על פשעי האבות.
לפי המסופר בספר מלכים, מנשה היה מלך רשע עד אחרית ימיו וחורבן המקדש בירושלים הוא עונש על חטאיו.לפי המסופר בספר דברי הימים, מנשה חזר בתשובה וגם חיזק את עבודת ה' ביהודה.
מדוע יש פער כה משמעותי בין דברי הימים לבין מלכים?
ספר מלכים וספר דברי הימים מספרים את ההיסטוריה של אותה תקופה, אבל שניהם אינם ספרי היסטוריה במובן המודרני של המילה. גם ספר מלכים וגם ספר דברי הימים מתארים את ההיסטוריה מנקודת מבט דתית, אבל אין זו אותה נקודת המבט.
מחבר ספר מלכים האמין שיש "גמול לדורות", כלומר - דור מסוים יכול להיענש על חטאי דורות קודמים. הוא הסביר את החורבן כעונש על חטאי מנשה, ולכן דמותו של מנשה היא דמותו של מלך רשע.
מחבר ספר דברי הימים לא האמין ב"גמול לדורות" אלא סבר שכל דור נענש על חטאיו שלו. מבחינתו, מנשה לא היה אשם בחורבן. בספר דברי הימים מנשה מדגים את עקרון הגמול האישי: חייו נחלקים לשתי תקופות - בתקופת החטא הוא נענש והוגלה לבבל. לאחר החרטה והתשובה השלמה הוא זכה לחיזוק מלכותו ולאריכות ימי שלטונו (תקופת מלכותו של מנשה ארוכה מתקופת מלכותם של מלכי יהודה האחרים).

ניתן להוריד את סיכום ההפעלה ע"י לחיצה כאן.